#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לו. 1 שמן של גוים האם נאסר ומדוע?	"רב אמר דניאל גזר עליו בעיר דכתיב &quot;וביין משתיו&quot; שתי משתאות יין ושמן, ושמואל אמר שאסרו משום זליפתן של כלים האסורים, ודניאל רק לעצמו שם ולא הורה לכל ישראל.<p dir=""rtl"">רבי יהודה נשיאה ובית דינו נמנו על השמן והתירוהו, לשמואל שסברו נותן טעם לפגם מותר, לרב ה&quot;נ רבי לא יכול להתירו (ע' בראשונים).</p><p dir=""rtl"">באלי אבימי נותאה משמיה דרב, שמאי והלל גזרו בי&quot;ח דבר על השמן דהינו לאסור אפ' בשדה, (ע' בתוס' שגם לשמואל הם שגזרו ויש נמי את הטעם של בנותיהם) ובכל זאת רבי יהודה נשיאה וב&quot;ד התירו דלא פשטה איסורה בכל ישראל ואין רוב הציבור יכולים לעמוד בו. </p>"	עבודה זרה לו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לו. 2 האם ב&quot;ד יכול לבטל דברי ב&quot;ד חברו, ומתי לעולם יכול, ומתי לעולם אינו יכול?<p dir=""rtl"">מנין שאין גוזרים גזרה על הציבור אם אינו יכול לעמוד בו?</p>"	"בסתם אינו יכול לבטל אלא אם כן גדול ממנו בחכמה ובמנין.<p dir=""rtl"">י&quot;ח דבר שגזרו ב&quot;ש וב&quot;ב הואיל ופשט איסורם בכל ישראל אפ' יבא אליהו וב&quot;ד לא יוכלו לבטל (לתוס' אין זה הטעם אלא משום שמסרו נפשם עליו ודוקא י&quot;ח דבר, לרמב&quot;ם כל דבר שהוא משום סייג א&quot;א לבטל ולהריטב&quot;א כל דבר שיש את שניהם פשט איסורו ורוב ישראל יכולים לעמוד בו).</p><p dir=""rtl"">אם אין רוב הציבור יכולים לעמוד בו יכולים לבטל אפ' אינו גדול בחכמה ובמנין שאין גוזרים גזירה על הציבור אם אין רוב הציבור יכול לעמוד בו דכתיב &quot;במארה אתם נארים ואותי אתם קובעים הגוי כולו&quot; אי איכא גוי כולו אין אי לא לא (לדעת תוס' והרמב&quot;ם הינו לא פשט בכל ישראל, אבל להריטב&quot;א זה שתי דברים שונים וכשיש את שניהם לא צריך גדול).</p>"	עבודה זרה לו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לו: 1 'אמר אבימי נותאה משמיה דרב פיתן ושמנן יינן ובנותיהן כולן משמונה עשר דבר הן' מדוע ומה גזרו בהם?	"אמר רב נחמן בר יצחק גזרו על בנותיהן נידות מעריסותן, <p dir=""rtl"">גניבא משמיה דרב אמר כולן משום עבודת כוכבים גזרו בהן פיתם ושמנם משום יינם, יינם משום בנותיהם ובנותיהם אסרו ביחוד משום ע&quot;ז.</p>"	עבודה זרה לו:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לו: 2 מי אסר את בנות גוים ומי אסר את היחוד?	"איסור חתנות עם ז' אומות - דאוריתא &quot;לא תתחתן בם&quot;, שאר אומות - לר&quot;ש כתיב &quot;כי יסיר את בנך&quot; לרבות כל המסירים ושאר אומות נמי דאוריתא [לחכמים דלא דורשים טעמא דקרא חולקים על לימוד זה].<p dir=""rtl"">אישות דרך זנות - גוי על בת ישראל בית דינו של שם גזרו שאמר יהודה &quot;הוציאוה ותשרף&quot;, ישראל הבא על הגויה בפרהסיא - הלכה למשה מסיני שקנאים פוגעים בו, בצנעא - בית דינו של חשמונאי גזרו משום נשג&quot;א וי&quot;א משום נשג&quot;ז.</p><p dir=""rtl"">ייחוד דאשת איש ישראלית - דאוריתא דכתיב &quot;כי יסיתך אחיך בן אמך&quot; בן מתייחד עם אמו ואין אחר מתיחד עם שאר העריות. ייחוד דפנויה ישראלית - דוד גזר במעשה אמנון ותמר. ייחוד דגויה לגניבא בשם רב גזרו תלמידי שמאי והלל בי&quot;ח דבר.</p>"	עבודה זרה לו:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לו: 3 תינוק ותינוקת גוים ממתי מטמאים בזבה?<p dir=""rtl"">ומדוע גזרו עליהם טומאה?</p>"	"רב אחא בר אדא אמר רב יצחק אמר גזרו בי&quot;ח דבר על דבר אחר משום דבר אחר וביאר רב נחמן בר יצחק שגזרו על תינוק גוי שיטמא בזיבה שלא יהיה רגיל תינוק ישראל אצלו במשכב זכור, בתחילה רבי אמר שכבר בן יום אחד מטמא ור' חייא אמר רק בן ט' שנים ואמר רבי לסמוך עליו.<p dir=""rtl"">תינוקת&nbsp;&nbsp;- רב נחמן בר יצחק ביאר דנידות מעריסותיהם ולפי מאי דקימ&quot;ל בתינוק שאינו מטמא בפחות מט' אף תינוקת אינה מטמאה בזיבה בפחות מבת ג' ואמר רבינא שבג' מטמאה ולא אמרינן כיון שאינה יודעת להרגילו לא תטמא (עד בת ט'). [גניבא בשם רב ביאר הגזרה בבנותיהם לא לענין טומאה אלא לענין ייחוד.]</p>"	עבודה זרה לו:		
